אבות ובנים על המגרש

בעשורים האחרונים, מציבים החיים בעולם המודרני את האבות בפני מציאות חברתית מורכבת ומשתנה.
עד אמצע שנות השבעים של המאה העשרים, עסקה הספרות המחקרית בקשר שבין האם וילדיה, כשתפקיד האב נתפס בעיקר כמפרנס המשפחה.
מאמרים שנכתבו בעקבות מחקרים שנערכו בחמישים השנים האחרונות, מצביעים על חשיבות ייחודית שיש לאב בחיי ילדיו בכלל, ובחיי בניו בגיל ההתבגרות בפרט.
אחד המודלים המקובלים שמתאר "מעורבות אבהית" כולל שלושה מרכיבים:
א. אחריות (Responsibility) – פעילות שהאב עושה מתוך מחויבות לרווחת הילד ושלומו (דאגה כי הילד יטופל, סיפוק משאבים עבור הילד).
ב. נגישות (Accessibility) – זמינות של האב לילדו ללא אינטראקציה ישירה.
ג. מעורבות ישירה (Engagement) – אינטראקציה ישירה של האב עם הילד (כגון טיפול, משחק וכדומה).
התכנית "אבות ובנים – על המגרש" מציעה דרך שמממשת בהצלחה את המרכיב השלישי של המודל, שהוא לדעת מומחים – החשוב ביותר והחסר ביותר.