אודות

תיאור התוכנית

התוכנית "אבות ובנים – על המגרש" מציעה מרחב שמזמין אבות לחוות חוויה משותפת טובה של פעילות חינוכית –ספורטיבית עם בניהם. התוכנית על כל מרכיביה (אימון כדורגל והדרכת אבות בקבוצה) יוצרת מסגרת מובנית ותומכת לפעילות משותפת ומהנה של אב עם בנו ועל ידי כך מאפשרת להם לחזק את הקשר והתקשורת ביניהם.
התוכנית פותחה ע"י אלי קושניר (שהוא גם יוזם התוכנית) יחד עם אנשי מקצוע מג'וינט– אשלים, ובשיתוף עם מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט, מנהל חברה ונוער במשרד החינוך, משרד הרווחה, ובליווי ייעוץ אקדמי מקצועי. במהלך השנים היא הופעלה באמצעות גוף מפעיל. התוכנית מלווה בחוברת הדרכה (מצורפת) שמיועדת לאנשי המקצוע המפעילים אותה על כל מרכיביה. ג'וינט אשלים בהתאם למדיניותה סיימה את חלקה עם השלמת פיתוח התוכנית.
היום מופעלת התוכנית ע"י ההתאגדות לחינוך מבוגרים בישראל (ע.ר) ומנוהלת במשותף ע"י אלי קושניר ורן ארביב (מנכ"ל ההתאגדות לחינוך מבוגרים).

אוכלוסיית המשתתפים בתוכנית מופנת בדרך כלל, ע"י מחלקות הרווחה, פנימיות, יועצות ביה"ס ובחלק מהיישובים בשיתוף פעולה עם צוות ביטחון קהילתי ביישוב. (הרשות למלחמה בסמים, אלכוהול ואלימות).

האבות והבנים נפגשים ביום קבוע, פעם בשבוע, במשך 8 – 9 חודשים, לאמון כדורגל מובנה בהתאם למטרות התוכנית ששמה במרכז הפעילויות את חיזוק הקשר בין האב והבן. בחלק מהמפגשים, בשלב מסוים של האמון ,הבנים ממשיכים ללא האבות, כשאלה מתכנסים למפגש הדרכה עם מנחה הקבוצה לדיון בנושאים שצצו במהלך האימונים.
התוכנית כוללת פעילויות נוספות: משחקים בין הקבוצות הפועלות בתוכנית, יציאה משותפת לצפייה במשחקי כדורגל, ואירועים חברתיים כדוגמת פיקניק בו משתתפים בדרך כלל כל בני המשפחה.

בשנים 2018-2019 פועלות בארץ 38 קבוצות ברחבי הארץ וכוללת כ-1000 משתתפים (אבות ובנים).

רציונאל ומטרות

הספרות התיאורטית–מחקרית, והניסיון הקליני, מצביעים על כך שתמיכה משפחתית חיובית היא גורם מחסן מרכזי בכל הנוגע לבריאותם ולרווחתם הנפשית והפיזית של ילדים ובני נוער. הורים המתמודדים עם מציאות חיים קשה מתקשים פעמים רבות להתמודד גם עם ילדיהם המתבגרים ומוותרים על מקומם, על נוכחותם המשמעותית ועל תפקידם המרכזי כתומכים וכמגדלים. מחקרים מצביעים על כך, שלמשמעות שמייחסים בנים מתבגרים, במודע או שלא במודע, ליחסים עם האבות שלהם, יש השלכות קריטיות על איכות חייהם, בריאותם הנפשית, תפקודם ועתידם. כאשר האבות ‏מעורבים, הבנים המתבגרים עסוקים פחות בהתנהגויות מסוכנות ומסכנות.התכנית "אבות ובנים – על המגרש" מתייחסת לצורך בחיזוק הקשר והַתִקְשורת בין אבות לבנים טרום גיל ההתבגרות ובגיל ההתבגרות. התכנית מזמנת חוויית פנאי משותפת ומשמעותית לאבות ולבנים, באמצעות פעילות ספורטיבית קבוצתית (משחק כדורגל) שמשולבים בה באופן אינטגראלי מפגשים קבועים של הדרכת אבות. העבודה בקבוצת ההדרכה כוללת עבוד חוויות מהאינטרקציה המשחקית עם הילדים, התחלקות בדילמות של גידול ילדים והתייעצות הדדית. פעילות זו מקדמת הרחבה והעשרה של התפקוד ההורי של האבות .לתוכנית זו, שמזמנת אינטראקציות פיזיות, מילוליות ורגשיות, יש תרומה משמעותית לחיזוק הקשר והתקשורת בין האב והבן, יש תרומה להגברת תחושת המסוגלות של שניהם, ליצירת חוסן נפשי, ויש תרומה לצמצום ומניעה של התנהגויות של סיכון בגיל ההתבגרות.

שלושת העקרונות של אבות ובנים

בעשורים האחרונים, מציבים החיים בעולם המודרני את האבות בפני מציאות חברתית מורכבת ומשתנה.
עד אמצע שנות השבעים של המאה העשרים, עסקה הספרות המחקרית בקשר שבין האם וילדיה, כשתפקיד האב נתפס בעיקר כמפרנס המשפחה.
מאמרים שנכתבו בעקבות מחקרים שנערכו בחמישים השנים האחרונות, מצביעים על חשיבות ייחודית שיש לאב בחיי ילדיו בכלל, ובחיי בניו בגיל ההתבגרות בפרט.
אחד המודלים המקובלים שמתאר "מעורבות אבהית" כולל שלושה מרכיבים:

א. אחריות (Responsibility) – פעילות שהאב עושה מתוך מחויבות לרווחת הילד ושלומו (דאגה כי הילד יטופל, סיפוק משאבים עבור הילד).

ב. נגישות (Accessibility) – זמינות של האב לילדו ללא אינטראקציה ישירה.

ג. מעורבות ישירה (Engagement) – אינטראקציה ישירה של האב עם הילד (כגון טיפול, משחק וכדומה).
התכנית "אבות ובנים – על המגרש" מציעה דרך שמממשת בהצלחה את המרכיב השלישי של המודל, שהוא לדעת מומחים – החשוב ביותר והחסר ביותר.